המבנה המרשים בצורת האות רי"ש, בעל המרפסות הענקיות, הניצב ברח' דב הוז 16 נקרא היום מרכז קהילתי דב הוז. אולם, שמו הקודם של המבנה טומן בחובו היסטוריה עשירה. "בית צעירות מזרחי" שימש כפנימייה ובית ספר מקצועי דתי לבנות, והוא הוקם בשנות ה-40' על ידי "הסתדרות נשות מזרחי" (כיום, רשת אמי"ת - "ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה").

תנועת המזרחי הביאה רעיון חדש לתנועה הציונית - לא רק "ארץ ישראל לעם ישראל", אלא גם "על פי תורת ישראל". חשוב שיהודים יתקבצו בארץ ישראל, אך לא פחות מכך חשוב שהמקום ישמש אותם כמרכז רוחני-דתי. תנועת המזרחי שאפה שארץ ישראל תהיה קודם כל מרכז רוחני עבור עם ישראל, ומכאן שמה - - "מזרחי" (במלעיל) זה מעין ראשי תיבות של "מרכז רוחני". הרב יצחק יעקב ריינס הקים את תנועת המזרחי ב-1902, והצליח לקרב דתיים רבים לחזון הציוני, שהיה במקורו רעיון חילוני, מודרני ולאומי, ולא רעיון דתי. בנימין זאב הרצל, שעמד בראש ההסתדרות הציונית, תמך בהקמת המזרחי. כשפתח את הקונגרס הציוני הראשון, צייין בנאומו כי "הציונות היא שיבה ליהדות עוד לפני השיבה לארץ ישראל". תנועת המזרחי השיבה לו תמיכה בכל צעד ושעל, ואפילו עמדה לצד הרצל כשהציע את תוכנית אוגנדה השנויה במחלוקת.

תלמידה בבית צעירות מזרחי. זולטן קלוגר, 1938 (ארכיון המדינה)

ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב, נואם באירוע בבית צעירות מזרחי. זולטן קלוגר, 1939

לפני 70 שנה, "בית צעירות מזרחי" גם היה המקום שבו דנו כיצד להקים את המדינה. בימים הסוערים שאחרי "החלטת החלוקה" ב-כ"ט בנובמבר, שעה שמלחמת העצמאות משתוללת והבריטים מתכוננים לעזוב את ארץ ישראל, התכנסו כאן מנהיגי היישוב היהודי לדיונים של הוועד הפועל הציוני. באולם המרתף התנהלו ויכוחים סוערים אילו גופים צריכים לקום לקראת סיום המנדט הבריטי. בסופו של דבר החליטו להקים מעין ממשלה ובה 13 חברים (ולכן נקרא גוף זה בשם "ה-י"ג"), ומעין פרלמנט ובו 37 חברים (שנקרא ה-ל"ז). זה היה באפריל 1948. חודש לאחר מכן הוקמה המדינה, ואז נקראו הגופים הללו בשמות "מנהלת העם" ו"מועצת העם". על הכרזת העצמאות חתומים 37 חברי מועצת העם - מכל הקשת הפוליטית של התנועה הציונית באותה עת.

תל אביב הייתה המרכז הפוליטי של היישוב היהודי בארץ ישראל, ולכן לא מפתיע לגלות פנימייה של הציונות הדתית ממש בסמוך למעונות העובדים שהוקמו על ידי הזרם הסוציאליסטי בציונות - תנועת העבודה. בתקופת "המדינה בדרך", תנועת המזרחי הייתה שותפה של תנועת העבודה, ההסתדרות ומפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל; גלגולה הראשון של מפלגת העבודה). השותפות הזו בין הדתיים לבין הסוציאליסטים החילונים נמשכה גם לאחר קום המדינה, וזכתה לכינוי "הברית ההיסטורית". הדתיים ביקשו שביישובים היהודים יישמר הצביון היהודי במרחב הציבורי, והמפא"יניקים ביקשו את תמיכת הדתיים בדרכם הכלכלית והמדינית. לימים, תנועת המזרחי הפכה לחלק מהמפד"ל, ובגלגולה הנוכחי - מפלגת הבית היהודי. בשנות ה-70' חל מפנה בציונות הדתית שהביא לשבירת "הברית ההיסטורית" ולחבירה של המפד"ל לתנועת הליכוד.

בית צעירות מזרחי שימש כפנימייה ובית ספר לבנות דתיות של תנועת המזרחי עד לשנת 1977. אחר כך פעל כמכללה למורות, ולבסוף כמשרדי הנהלת רשת אמי"ת. בסוף שנות ה-90' הוא ננטש, ועמד בשיממונו יותר מעשור. תושבי האזור התלוננו על כך שהמקום הפך למוקד של פעילות פלילית, והעירייה השכירה אותו מעת לעת לגופים ביטחוניים לצורך אימוני לוחמה בטרור. בשיאה של המחאה החברתית בקיץ 2011, מפגינים השתלטו על המבנה, והכריזו עליו כ"בניין משוחרר". אחרי לילה אחד במקום, המשטרה פינתה אותם. ההשתלטות על מבנים נתפשה כהסלמה של המחאה החברתית, שעד אז נהנתה מתמיכה ציבורית רחבה.

כמה שנים לאחר מכן, ולאחר שניסיונות חוזרים ונשנים להשכיר את המקום לא צלחו, העירייה התניעה מהלך של שיתוף ציבור, שנחשב להצלחה גדולה. תושבי האזור השתתפו באירוע שהתקיים במקום, ונשאלו על ידי נציגים של העירייה מה הם היו רוצים שיהיה במרכז הקהילתי החדש. שיפוץ המבנה יצא לדרך ב-2015, והיום יש כאן שילוב מקסים של גני ילדים, בית קפה קהילתי, משחקייה לתינוקות, חלל עבודה ולימודים, ומרכז חוגים לכל הגילאים.

 מרכז קהילתי דב הוז עם חנוכתו, 2015

מרכז קהילתי דב הוז עם חנוכתו, 2015

שלושה דורות - משפחה אחת. בסיור מיוחד במרכז תל אביב סיפרנו על העבר וההווה של מרכז קהילתי דב הוז

Comment