עטאף סורה קם עייף. בחוץ עדיין היה חושך. הוא הלך לישון מאוחר בגלל החתונה שהשתתף בה בלילה. היה עליו לקום מוקדם כדי להתחיל את איסוף הנהגים. על צד האוטובוס שלו נכתב בענק "דן". הוא נכנס לאוטובוס והתניע. תוך כדי הנסיעה, ניסה להיזכר איפה מחכה לו כל אחד מהחברים לעבודה שהיה עליו לאסוף. הוא נסע על רחוב פרישמן מערבה, מכיכר מלכי ישראל לכיוון רחוב דיזנגוף. בינתיים הוא ניסה לנער מעליו את שנת הלילה הקצרה.

אותו לילה היה גם משחקו האחרון של בארי לייבוביץ' במדי הפועל תל אביב בכדורסל. אחרי המשחק באולם אוסישקין, שנהרס לפני כמה שנים, התארגנה מסיבת פרידה בפאב ברחוב יהודה מכבי. כולם היו בעננים, והחגיגה הייתה גדולה כל כך, שהגיעו פקחים של העירייה שביקשו מהנוכחים להתפזר. נו, אז מה עושים? העיתונאי נתן זהבי העיד שהוא היה זה ששכנע את הנוכחים להמשיך למסיבה הבאה.

בדיוק באותו זמן, שלום חנוך חתם סיבוב הופעות מוצלח. אלבומו השני, "חתונה לבנה", היה הצלחה מסחררת, והוא חרש מועדונים בכל הארץ. בעיתונות של אותה תקופה נדהמו מגודל ההפקה: "שלום חנוך עשה צעד נועז כאשר יצא במופע גדול מסוג זה (מחיר ההפקה, לרבות התקליט, הוא 100,000 שקל!)." ההופעה האחרונה נערכה בפארק הירקון מול אלפי מעריצים. נתן זהבי הציע לחברים להמשיך למועדון שבלול בדיזנגוף סנטר, כדי לחגוג יחד עם שלום את סוף סיבוב ההופעות שלו.

"אני מעדיף ללכת הביתה," אמר אחד הנוכחים. בת זוגו דווקא רצתה להמשיך. זה היה חודשים ספורים אחרי לידת בנם הראשון, וכבר הרבה זמן שהם לא יצאו לבלות. זהבי שכנע אותו. גם ככה הם גרים רק חמש דקות הליכה מהסנטר. מקסימום הם יבואו, יגידו שלום וילכו. האמת, שגם להם הייתה סיבה לחגוג. הוא בדיוק שחרר את האלבום "יושב על הגדר", שהיה האלבום ה-19 שלו. בחוץ השתוללה מלחמה - מלחמת לבנון הראשונה. עם השידורים הבלתי פוסקים ברדיו ובטלוויזיה, היה צריך קצת אוויר. "שלום ישמח שנבוא, ואחרי זה נלך הביתה…"

לקראת השעה 4 בבוקר, כשעטאף סורה היה בדרכו לאיסוף נהגים, הם סוף סוף הלכו הביתה. ארבעה חברים נכנסו למכונית קטנה מדגם רנו 4. נורית בורשטיץ נהגה, ולצידה ישבה הציירת רבקה רובינשטיין. מאחור ישבו בני הזוג - אריק איינשטיין וסימה אליהו. בדרך כלל אריק יושב מקדימה, שיהיה לו מקום לרגליים. האוטו התקדם על רחוב דיזנגוף והמשיך לרחוב ריינס, בחולפו מתחת לכיכר המוגבהת, שבדיוק הציבו בה פסל חדש של יעקב אגם - מעין מזרקה צבעונית שמסתובבת ויורקת אש.

בצומת הבא - הצטלבות הרחובות ריינס ופרישמן - הרמזורים הבהבו צהוב. השעה 4. האוטובוס האיץ במורד רחוב פרישמן ונכנס לצומת. למכונית הקטנה לא היה סיכוי. היא עפה 13 מטר מערבה מעוצמת ההתנגשות. נוסעי המכונית איבדו הכרה.

שלום חנוך ובארי לייבוביץ' נסעו אחריהם. הם הצליחו בקושי לחלץ את שלוש הנשים מהמכונית שהיו לה רק דלתות קדמיות. אריק איינשטיין נשאר לכוד מאחורה עד שכוחות ההצלה הגיעו למקום. הם הפעילו ציוד מיוחד כדי לחלץ אותו.

בני הזוג במושב האחורי נפצעו קשה. הנהגת נפגעה באורח בינוני, והנוסעת לצידה נפצעה באורח אנוש. דפנה ארמוני, שהייתה זמרת ליווי במופע "חתונה לבנה", וגם חברתו של שלום חנוך באותה תקופה, הגיעה גם כן למקום התאונה. היא ראתה את האוטובוס עומד באמצע הצומת, וזיהתה את המכונית המרוסקת. היא סיפרה: "טסנו לאיכילוב. פתאום ראינו את אריק וסימה מובלים פנימה פצועים. ניסיתי להסתיר אותם עם הגוף שלי מפני הצלמים. התברר שבמושב שאריק יושב בדרך כלל ישבה רבקה רובינשטיין, חברה קרובה של כולנו. במהלך הלילה, הרופאים הודיעו לנו שהיא נהרגה".

השכנים מסביב לצומת יצאו לרחוב בבהלה. חלקם תקפו את נהג האוטובוס עאטף סורה, וקראו לו "ערבי מסריח". הוא לא נפצע בתאונה וניסה לעזור בחילוץ הפצועים. האשימו אותו שהוא הרג את אריק איינשטיין, אבל לא היה לו מושג על מה הם מדברים. גם ככה העברית שלו לא הייתה משהו. אחרי מעצר באבו כביר, הוא הובל לבית המשפט. העיתונאים שחיכו לו שם שאלו אותו אם הוא מכיר את הזמר. הוא ענה את מה שהפך להיות כותרת בעיתון למחרת - "מי זה בכלל אריק איינשטיין?" רישיונו של סורה נשלל, והוטל עליו קנס של 250 אלף ש"ח. הוא גם ישב בכלא כמה חודשים על גרימת מוות ברשלנות. שנים רבות אחרי התאונה, מישהו סידר לו פגישה עם אריק. אף אחד מהם לא הזכיר את התאונה ההיא.

בבית החולים העסיקו מוקדניות נוספות, כדי שיענו לכל הדורשים בשלומו של אריק איינשטיין. מחוץ לחדרו ישב משה איש כסית ודאג שאף צלם לא ייכנס. אריק שאל כל הזמן מה עם סימה. שניהם הגיעו מחוסרי הכרה לבית החולים, והיו צריכים הרבה זמן כדי להחלים. השדרן אלי ישראלי אסף אליו את אמיר, בנם התינוק, עד שיוכלו לחזור לביתם ברחוב חובבי ציון.

arik-klepter-front1-b.jpg

אריק איינשטיין סבל מזעזוע מוח ושברים בצלעות, שגרמו לו לקשיי נשימה. קרע ברשתית החריף את בעיית הראייה שלו. הוא התאושש לאיטו בעודו כותב את השירים שיופיעו באלבומו הבא - "שביר". בחודשים הראשונים שאחרי התאונה הוא היה עסוק בלהבריא. אמרגנו השיב לכתבים ששאלו: "‬קשה לתכנן עכשיו מי, מתי ומה - אבל כשאריק יבריא אין ספק שנוכל לחזור לתכניות שהפסקנו לעבוד עליהן. בינתיים הכי חשוב זה שיהיה בריא." למעשה, כשסימה ואריק חזרו הביתה, התוכניות השתנו. הוא לא לגמרי התאושש מהתאונה, הפסיק להופיע ומיעט לצאת מהבית.

זה קרה בדיוק היום לפני 35 שנים, ב-29/8/1982. בצירוף מקרים (אמיתי) עלה היום פרק נוסף בפודקסט הנפלא "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי. בפרק הזה סיירנו יובל ואני לאורך רחוב ריינס וגם עצרנו כדי לדבר על הצומת הזה. מוזמנים להאזין.

21105464_10155803790538746_6350317487616872728_n.jpg

Comment