טיול לאורך שדרות בן-גוריון שחוזר לדברים שהיו ואינם. הידעתם שכיכר רבין הייתה שדה תעופה זמני? הידעתם שמאחורי העירייה פעל גן חיות? איזה שיר הכי מתאים לשיר בשדרה שבה אנו מטיילים? במשך הטיול תוכלו ליהנות מהקיוסקים והדוכנים שמעטרים את השדרה, ואם תבואו מוכנים תוכלו בסוף גם לרחוץ בים.

טיול בתל אביב || מכיכר רבין לכיכר אתרים

בקצרה: טיול לאורך שדרות בן-גוריון ממרכז העיר הסואן עד לחוף הים

משך זמן: עד שעתיים | דרגת קושי: מסלול קליל, הליכה מישורית, נגישות מלאה

(קישור למפה)

 

אנחנו מתחילים בכיכר רבין. הכיכר השוממה ברוב ימות השנה עומדת בניגוד חד לאירועים ההמוניים שהפכו הרחבה הזו לשם דבר. כשהכיכר ריקה מאדם קשה להמחיש עד כמה עוצמתית הייתה העצרת למען השלום בכיכר מלכי ישראל (שמה הקודם של הכיכר) שנערכה ב-4 בנובמבר 1995. בסופה של העצרת נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ואנדרטה לזכרו ניצבת במקום שבו נורה.

הכיכר אירחה לא רק עצרות פוליטיות רבות, אלא גם חגיגות ספונטניות. ביום שבו מכבי תל אביב בכדורסל גברה על צסקא מוסקבה והפכה לאלופת אירופה, אוהדים רבים קפצו אל המזרקה שמול העירייה. עשרים שנה אחר כך, הניצחון של הזמרת דנה אינטרנשיונל באירוויזיון גם כן תהיה סיבה למסיבה. 

אנדרטת השואה והתקומה בכיכר רבין

קצת היסטוריה - בשנות ה-30', במקום שבו נמצאת היום כיכר רבין, היה שדה פתוח בפאתי תל אביב הקטנה. השדה הזה גם שימש כמנחת לאחד האווירונים הראשונים שנחתו בתל אביב. עם השנים, העיר גדלה, וכשהעירייה חיפשה לעצמה משכן גדול יותר, הוקם בניין העירייה הנוכחי ומולו הרחבה שמאפשרת התכנסויות המונים. בתוך הרחבה מוקמו גם אנדרטה ענקית בפיסולו של יגאל תומרקין, שהיא שילוב של שתי פירמידות בכיוונים הפוכים. בתצלומי אוויר, הפסל נראה כמגן דוד, ונועדה לסמל את התהליך שעבר העם היהודי באמצע המאה ה-20 - משואה לתקומה.

אנו מתחילים ללכת מערבה על שדרות בן-גוריון, שתחילתן ממש בקצה הצפוני של הכיכר, סמוך לבניין העירייה. כשהכיכר ובניין העירייה מאחורינו, אנחנו מתחילים לראות באופק פסל מיוחד - מעין עמוד תאורה, שמפיק אלומת אור אטומה. הפסל הזה נקרא "פסל מנדטורי מספר 1", והוא פוסל על ידי האמן גבי קלזמר. הפנס הזה, שכביכול שופך אור על הדברים, אבל למעשה מסתיר אותם - מה הוא מנסה לומר לנו? הפרשנות שלכם.

מימין לנו נמצא מתחם גן העיר, שכולל קניון, מגדל מגורים ופארק עירוני. בעבר היה כאן גן החיות של תל אביב. מי שגדלו באזור מספרים שבילדותם היו שומעים את שאגת האריות בשעה שהיו הולכים לישון. גן החיות פונה בשנות ה-80', ובעלי החיים עברו לספארי ברמת גן.

אנחנו חוצים צומת גדול (ההצטלבות של שדרות בן-גוריון, רחוב שלמה המלך ורחוב הדסה). בצידו השני של הצומת נמצא קיוסק, ובו אפשר לקחת משהו לשתות או כריך קטן לדרך. שמו של המקום - "ספסל" - מרמז על אופייה הנינוח של השדרה. אפשר ללכת לאורכה, לשבת ולנוח מדי פעם, ואחר כך להמשיך ללכת. קחו את הטיול הזה ברגוע. גם יהיו עוד קיוסקים בדרך, אז על תחששו לדלג לבא בתור.

אחרי הקיוסק אנחנו מבחינים במבנה גדול מצד שמאל. זהו מנהל ההנדסה של עיריית תל אביב. כל תוכנית בנייה בעיר עוברת דרך המתכננים המומחים שיושבים כאן. מה אתם אומרים על הבנייה בתל אביב? איזה ציון הייתם נותנים לאנשים שיושבים כאן?

לאורך השדרה אנחנו מבחינים לא רק בדומם, אלא גם בצומח. עצי הזית שניטעו כאן משווים לה אופי של חורש ים תיכוני. אולי יש כאן רמז למה שמחכה לנו בקצה השדרה.

בית חנה מצד רח' אד"ם הכהן

כשאנחנו מגיעים לצומת הבא (הצטלבות שדרות בן-גוריון עם רח' ריינס משמאל ורח' אד"ם הכהן מימין), אפשר לגלות עוד משהו מההיסטוריה של תל אביב. בשנות ה-30', תל אביב הגיעה רק עד לכאן. רק לאחר מכן, העיר המשיכה להתפתח צפונה. עד אותה עת, מצפון לשדרה היו בעיקר שטחים חקלאיים. עם השנים, השטחים הללו כוסו בבנייני מגורים. שימו לב למבנה הלבן שבפינת רח' אד"ם הכהן. בניין מרשים, בן שתי קומות, שנקרא בית חנה. הבית הזה הוא השריד היחיד לחווה החקלאית שהייתה כאן, ונוהלה על ידי חנה צ'יזיק - בת העלייה השנייה ששמה לה למטרה לחנך חלוצות לעבודת אדמה. בית חנה הפך עם השנים לפנימייה, ואחר כך למקום בילוי. כאן שכן קפה אפרופו, שבו אירע פיגוע בשנת 1997. אנדרטה במרכז השדרה מזכירה את שלוש הנשים שנרצחו בפיגוע - יעל, מיכל וענת.

אנחנו ממשיכים לצעוד על השדרה עד פינת רחוב דיזנגוף (תמונה של דיזנגוף ובן גוריון). הרחוב הסואן - הקרוי על שם מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב - מציע לנו מגוון רחב של אפשרויות. משני צידי הרחוב ישנם דוכנים, שהאחד מציע אוכל ויטנאמי, והשני מציע בר מיצים. בפינות הצומת בתי האוכל מתחלפים בקצב מסחרר, ותלוי מתי בדיוק אתם מגיעים, תוכלו ליהנות ממאכלי ים, סושי, המבורגרים או אוכל איטלקי - לבחירתכם.

אנחנו ממשיכים על שדרות בן-גוריון, ואחרי כל בתי האוכל, אנחנו רואים צומת לא גדול, שהוא הצטלבות השדרה עם רחוב גרץ מימין ורחוב אמיל זולא משמאל. גם בפינה של רחוב גרץ וגם בפינה של אמיל זולא יש מבנים עם מרפסות מעוגלות. אלו דוגמאות לסגנון הבנייה הבינלאומי, הידוע בשם "באוהאוס". סגנון זה הוביל להכרה של ארגון אונסק"ו - ארגון התרבות של האו"ם - ב"עיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמי. "העיר הלבנה" היא אוסף של כאלף מבנים שנבנו בסגנון הבאוהאוס. המרפסות המתעגלות, שבולטות החוצה מקו הבניין ומבליטות את החזית הפינתית, מזכירות חרטום של ספינה. חשבו על הפליטים מגרמניה, העולים החדשים שהגיעו לתל אביב בשנות ה-30' בשעה שברחו מגרמניה הנאצית. הם הקימו את ביתם בצורה של אונייה, זמן קצר אחרי שירדו מאונייה. ניכר שחוויית הפליטוּת המשיכה איתם גם אחרי שהגיעו לחוף מבטחים.

אנחנו ממשיכים לאורך שדרות בן-גוריון, ומרגישים בעלייה קטנה לכיוון הצומת הקרוב. שימו לב גם לעצים שבמרכז השדרה - פיקוס השקמה. זה המקום להיזכר בשיר "גן השקמים", שמחזיר אותנו אחורה לימים עברו.

פיקוס השקמה

גן השקמים

(מילים: יצחק יצחקי, לחן: יוחנן זראי)

 

היה היו כאן פעם שקמים,

חולות מסביב וגם נוף.

העיר תל אביב של אותם הימים

היתה בית בודד על החוף. 

...

כן, זהו, כן, זהו,

זה גן השקמים. 

היו גם כאלה 

אי אז בימים...

 

הצטלבות שדרות בן-גוריון עם רחוב בן יהודה היא צומת סואן, ואף הוא מציע כמה אפשרויות בתחום הקולינרי. אפשר להיכנס למסעדת "לחם ושות'" - לחטוף איזו לחמניה או קרואסון, או לשבת לארוחה מלאה. לחלופין, אפשר ללכת ל-"טיב טעם", לקחת פירות ולשמור אותם לכשנגיע לחוף הים. מצידו השני של רחוב בן יהודה - הקרוי על שם אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית - נמצא קיוסק נוסף, ובו האייסקפה הכי טעים בעיר.

ממשיכים על השדרה, ומימין ניצב ביתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון. לאחר מותו, שונה שמה של השדרה, וכך הפכו שדרות קרן קיימת לשדרות בן-גוריון. כולם זוכרים את הצריף בשדה בוקר, שאליו עבר בשנת 1953. למעשה, בן-גוריון היה תל אביבי משך רוב חייו. כאן גם הקים משפחה יחד עם אשתו פולה. נולדו להם שלושה ילדים - גאולה, עמוס ורננה - וכולם גדלו כאן.

בית בן-גוריון. מוזיאון פתוח

ביתו של בן-גוריון הוא מוזיאון פתוח. אפשר להיכנס לתוך הבית ולראות את הרהיטים המקוריים של משפחת בן-גוריון בסלון ביתם, את מכשירי החשמל במטבח של פולה וגם את חדר העבודה של בן-גוריון. בחדר זה כתב בן-גוריון את הנוסח הסופי של מגילת העצמאות, בלילה שלפני קום המדינה. מכאן הוא נסע ב-14 במאי 1948, אל משכנו הקודם של מוזיאון תל אביב לאמנות - בשדרות רוטשילד 16. שם הוא עמד על הבמה בשעה 16:00 אחרי הצהרים, והחל לקרוא "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי..." השיא היה כשהגיע למילים "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל!"

כשאנחנו ממשיכים ללכת על השדרה, אנחנו מדמיינים את בן-גוריון הולך בבוקר אל חוף הים. הוא היה עושה הליכות ותרגילי התעמלות שסייעו לו להתגבר על כאבי הגב שמהם סבל. אחד התרגילים הללו תועד פעם אחת, וכך נודעה ברבים תמונתו המפורסמת של בן-גוריון עומד על הראש. לימים גם נפוצה השמועה שבן-גוריון היה עומד על הראש כדי להזרים את הדם למוח, וכך לשפר את כוח המחשבה. בדרך הזו בן-גוריון היה הולך אל הים, אם כי במקרה שלו - הוא לא היה עובר דרך כיכר אתרים, אלא דרך שכונת מחלול.

כיכר אתרים. זוהרה הועם

שכונת מחלול הייתה שכונה של פחונים שנבנתה על קו החוף, ובמשך שנים רבות נחשבה למפגע עירוני. בשנות ה-70', העירייה הצליחה לפנות את משכנות העוני ולבנות במקום כיכר שהוגבהה מעל הכביש. בכיכר הוקם גם מבנה עגול, שבו פעל מועדון הקולוסיאום, שהיה פופולרי מאוד בסוף שנות ה-70'. אלא שזוהרה של הכיכר הועם לאורך השנים, והיא עצמה הפכה למפגע. כיום שוקדים בעירייה על פינוי העסקים הפועלים במקום, הריסת הכיכר ופריצת הדרך מהשדרה אל חוף הים.

אל תפספסו את המבט דרומה לאורך קו החוף של תל אביב עד ליפו העתיקה. אל נמל יפו הגיע בשנת 1906 בחור יהודי צעיר בשם דוד גרין. הוא שינה את שמו לדוד בן-גוריון והיה לראש הממשלה הראשון. מהכיכר תוכלו לרדת במדרגות אל קו החוף, או ללכת צפונה אל גן העצמאות. חול של ים או דשא של פארק - זו הבחירה שלכם.

 

מה צריך לדעת? המסלול נמתח לאורך השדרה, אין ימינה ואין שמאלה - הולכים ישר וישר מכיכר רבין אל חוף הים. לאורך השדרה עצים רבים, כך שגם בימים חמים אפשר ללכת את המסלול בחלקים המוצלים. הספסלים המזמינים לאורך השדרה מאפשרים ללכת ולעצור לסירוגין. שימו לב לשעות הפתיחה של בית בן-גוריון (פתוח גם בשבת). יש הרבה הזדמנויות לשבת לאכול בדוכן אוכל, בית קפה או מסעדה, אבל יש גם שני סופרמרקטים שאפשר לקחת בהם מצרכים לפיקניק (האחד בשדרות בן-גוריון פינת רח' ריינס, והשני בשדרות בן-גוריון פינת רח' בן יהודה).

פעילות עם ילדים - בתחילת המסלול ישנו פארק שהוא חלק ממתחם גן העיר, ובו מתקני שעשועים. מתקנים נוספים פרוסים בגינות קטנות ומגודרות לאורך השדרה. גם ילדים קטנים וגם ילדים גדולים יכולים ליהנות מהמתקנים הללו. בית בן-גוריון הוא מוזיאון יוצא דופן, ושווה להכיר אותו לילדים. כשאתם נמצאים בבית בן-גוריון, ורואים את הפריטים האותנטיים, שמשפחת בן-גוריון השתמשה בהם, שאלו את הילדים מה השתנה. כיצד בית המגורים של פעם שונה מבית המגורים של היום? במטבח של פולה נמצאים מכשירים עתיקים, שהילדים יכולים לבלות שעות בניחושים למה הם בדיוק שימשו. וגם - בקומה השנייה של הבית נמצאת הספרייה של בן-גוריון, שכל ילד מתרשם ממנה עמוקות.

Comment