האזינו לקטע מהתוכנית "שלושה שיודעים" עם דודו ארז ויובל מלחי שבו עליתי לשידור:

 

 

סיורי אהבה בנווה צדק לרגל ט"ו באב - ביום ראשון 6/8/17 בשעה 19:00, וביום שני 7/8/17 בשעה 19:00.

תל אביב מוכרת לרבים בתור עיר של הוללות ומסיבות, אבל לפעמים בין כל ההורמונים משתחלת גם אהבה. זו גם היא עיר צעירה למדי, אבל בכל זאת היא בנתה לעצמה היסטוריה מרתקת. הנה כמה סיפורי אהבה מלפני יותר מ-100 שנה, שכולם קשורים למשפחת שלוש, מהמשפחות המייסדות של תל אביב -

רוז וצדוק שלוש 

רוז וצדוק שלוש התגוררו תקופה מסוימת בשד' רוטשילד 9, בבית הוריו של צדוק, שהיה בלב ליבה של תל אביב הקטנה. רוז הייתה בהריון, ובאותה תקופה היה נהוג להמליץ לנשים הרות לשתות משקה שיחזק את העובר - בירה. כל לילה, צדוק היה דואג להביא לרוז בירה מהמרתף. אלא שלילה אחד הוא מצא בסלון... גנב! מתחבא מאחורי הספה. ישר צדוק תפס אותו, אבל... מה יעשה? בתל אביב של אז עוד אין טלפונים, וגם אם היה טלפון, אין משטרה להתקשר אליה. צדוק החליט לקחת את הגנבים לבית ממול - בשד' רוטשילד 16, התגורר ראש העיר מאיר דיזנגוף, שהיה ממש השריף של תל אביב, ונהג להסתובב ברחובותיה רכוב על גבי סוסה. צדוק גורר איתו את הגנב אל ביתו של דיזנגוף, עולה במדרגות הכניסה ודופק על הדלת בחוזקה. דיזנגוף יוצא אליו, ושואל "מה קרה?" צדוק שלוש משיב לו: "האדון דיזנגוף! תפסתי גנב." בשלב זה, דיזנגוף התפוצץ מצחוק. "מה אתה צוחק?" שאל צדוק. דיזנגוף לקח נשימה וחייך: "תפסת את הגנב הראשון. סוף סוף אנחנו עיר!"

רוז סיפרה בראיון איך אפשר היה להכיר בחור בתל אביב הקטנה: "אני זוכרת שפעם אחת, חזרתי מהעבודה, בפינה של רחוב השחר... פגשתי שני בחורים שהיכרתי ודיברנו, ואחר כך חזרתי הביתה איזה סקנדל עשתה לי הסבתא שלי שראתה איך אישה, בחורה עומדת ברחוב ומדברת עם בחורים... הדבר היחידי זה היה הנשפים שאפשר היה להתחבר עם חברים... כאשר נכנסת לאולם, איפה שהיה נשף אז קיבלת איזה פנקס יפה קשור עם עיפרון והיה, למשל, כתוב "ואלס, טנגו..." או משהו אחר, והבחורים היו באים להירשם - זה בשביל ואלס וזה בשביל טנגו וכן הלאה. וככה היכרתי את בעלי..."

מרים ואבנר שלוש

הרומן שהתפתח בין מרים ואבנר שלוש הפך לסנסציה בתל אביב הקטנה. הם הכירו בצעירותם, אבל מלחמת העולם הראשונה הפרידה ביניהם, וקצת אחרי שנפגשו שוב החליטו להתחתן. אבל בסתר. אבנר חשש שהוריו לא יברכו על כוונתם להינשא - משפחתו הייתה משפחה ספרדית ותיקה ביישוב היהודי, ומרים גורודנצ'יק הייתה ביתו של נגר, עולה חדש מרוסיה. הם הלכו לרב, ובנוכחות שני עדים בלבד, אבנר נשא את מרים לאישה. זמן קצר אחר כך, הם כבר היו עם המזוודות בתחנת הרכבת. כשהגיעו לאלכסנדריה, אבנר שלח מברק להוריו, ומרים שלחה מברק להוריה. מכשיר הטלגרף בבית הדואר של אלכסנדריה פלט את המברק שנשלח אליהם בחזרה: "מזל טוב נקודה היו מאושרים נקודה מחכים לכם בבית נקודה". מופתעים ונרגשים, הם עלו על הרכבת בחזרה לתל אביב. ביום חמישי בצהרים הם ירדו מהרכבת, והגיעו במהירות לבית הוריו של אבנר, שם חיכתה כל המשפחה שהרעיפה עליהם חום ואהבה. מרים הייתה קצת בשוק, כי היא כמעט שלא הכירה את כל המחבקים והמנשקים שעטו עליה. אבל חמור מכך - היא לא הכירה את האוכל. בימי חמישי היו מגישים בבית משפחת שלוש "בטאטא בל חמוד" - מאכל שמוצאו מסוריה או עיראק (תלוי את מי שואלים). זה מרק תפוחי אדמה, עם הרבה שום, לימון ופטרוזיליה. כשכל המשפחה ישבה לאכול, מרים שתתה את המרק, וגילתה שהוא... חמוץ! היא חשבה שאימו של בעלה הטרי מנסה להרוג אותה. לקח זמן לשכנע אותה ש"בטאטא בל חמוד" אמור להיות חמוץ...

רחל ומשה שלוש

משה שלוש נולד וגדל ביפו של סוף המאה ה-19, וזכה לחינוך הטוב ביותר של תקופתו. הוא למד במקביל בתלמוד תורה, בבית הספר "אליאנס", ובבית הספר המיסיונרי קולג' דה פרר. כבר בגיל צעיר שלט בערבית, בעברית ובצרפתית. בבגרותו נשלח ללמוד במרסיי שבצרפת. כשחזר ארצה, גילה שבונים עיר חדשה ליד יפו - היא תל אביב. הוא גם פגש עולה חדשה מרוסיה, ושמה רחל מדניצקי. אבל רחל ידעה רק רוסית ויידיש. בפגישות הראשונות, השיחות ביניהם התנהלו בעיקר בתנועות ידיים. פה ושם הושלכה מילה ששניהם הכירו. עם הזמן, רחל למדה עברית, והאהבה ביניהם פרחה. כשמשה ביקש מהוריו להינשא לרחל, הם בירכו על כך, ואף בנו לזוג הצעיר בית מידות בנווה צדק כמתנת חתונה. אחרי החתונה של משה שלוש ורחל מדניצקי, כל אחיו של משה בחרו להם בנות זוג אשכנזיות, וכך גם אחותו התחתנה עם עולה חדש מגרמניה.

Comment